טיול שישי לשומרון – מילים ותמונות

הר כביר

זה החל עם יוזמה של שני חברים במועדון האופנועים הישראלי שהציעו מסלול לטיול שישי בשומרון,המשיך עם הכנות מדוקדקות של המסלול ותאומים בשטח עם תושבים במקומות בהם ביקרנו וסקירה מקיפה של סא"ל בהג'ת מרעי -רמת"ק שכם (קצין בכיר בגזרה) ממרומי הר גריזים ותצפית על העיר שכם.
פעילות מעולה של אייל ושאולי והנה מוצר מוגמר וטיול מאלף.
מרבית משתתפי הטיול לא היה מגיעים למקומות בהם ביקרנו היום ואם היו מגיעים לא בטוח שהיו מקבלים את ההסברים שקיבלו החברים במהלך הטיול.
מזג אוויר נפלא,תושבים בישובים בהם ביקרנו מסבירי פנים ומלאים התפעלות מטור האופנועים האין סופי לתפיסתם והאוכלוסיה הערבית שקיבלו אותנו בדרכם שלהם ואפשרו לנו רכיבה בטוחה ללא תקלות ומעל הכל אווירה של חברותא מדהימה ועזרה הדדית מופלאה של כולכם.
בכניסה לקדומים אחד הרוכבים איבד שיווי משקל באחד העיקולים ובת זוגו נחבלה.אני רוצה לבשר לכם שהיא שוחררה לביתה בריאה ושלמה לאחר סדרת בדיקות.
כל האירוע טופל בצורה מעולה בעזרתו של Jack Sawdayee החובש שלו ויניב וצופית גייסט שנרתם לעזרה עד להגעת צוות רפואי למקום.
90 אופנועים ויותר שחוצים את השומרון זה בהחלט לא אירוע שכיח ולא קל לנהל טיול כזה ובמיוחד בשומרון ובכל זאת ,טיול מתוקתק ומשמעת ברמה עליונה של כלל הרוכבים.
תודה לEyal Brandt שסוחב את עגלת טיולי השישי כבר שנים והעניק את ניסיונו גם הטיול הזה.
לEyal Cohen ושאולי יצחקוב על היוזמה,התכנון,התאומים וההובלה בצורה בלתי רגילה.
לז'ק סודאי החובש,שלא נכנע שום מגבלה ומלווה אותנו נאמנה טיול אחר טיול בהתמדה ראויה להערצה.
לרונן רונן אלמוג על תפקיד מוריד המרשלים המקצועי.
לאריה לרר ויואל פינקל על איסוף למופת.
לבנצי בנצי ברום אליהו על שני סירי מרק שנעלמו בין רגע בהר כביר וחיממו את בטנם של החברים והוסיפו לאווירת החברותא הנהדרת.
תודה לכל משתתפי הטיול ששיתפו פעולה לאורך כל הטיול והפכו אותו להצלחה.
שבת שלום ובשורות טובות

עמוס ברעם סיכם את הטיול בדרכו המיוחדת :

מקלחת חמה הוציאה את שאריות הקור שדבק בי עת רכבתי וביקרתי בלא מעט פסגות מדהימות וקרות ברחבי השומר ביום שישי האחרון.קפיצה אל מתחת לפוך הייתה המשך טבעי ליום המדהים שנצרב בכל נים אפשרי בגוף.
כמו בוקס בבטן היה לקרוא את אירועי הפיגוע בשומרון בו נהרגו קצין וחייל ועוד שני חיילים נפצעו קשה. אז נכון שזה לא היה בדיוק במקום בו רכבנו , ולא בדיוק בזמן בו שהינו בחבל ארץ בין היפים במחוזותינו, אבל אינני יכול לעבור על כך לסדר ו חושבני שאיש מאיתנו, המשתתפים ושאר החברים, לא חש משהו, כמוני, במיוחד לאור היום השווה שעבר עלינו ומכאן אני משתתף בצער המשפחות ומאחל החלמה מהירה לפצועים.
אם תלכו לאיבוד, תתקשרו ותדווחו לנו מה המספר על לבנת הבטון הצהובה הקרובה לכם ואנחנו נגיע אליכם בהקדם.אנחנו רוכבים בכבישים שהאותיות על הלבנים הם בעיקר א׳ ב׳ ו-ש׳. כך בתוך התדרוך הבטחוני נמסר לנו לפני שיצאנו על מעבר לקו הירוק. זה היה חלק מתדריך בטיחות מקיף שהעביר לנו אליקו לפני שיצאנו. התעקש וטוב שכך. הפעם ארגנו את הטיול שני חברי מועדון אייל כהן ושאולי יצחקוב שהשקיעו ממרצם ויצא להם תחת היד אירוע מכונן . טרום שיצאנו עדכנו אותנו אודות המסלול , המקומות בהם נהיה והאנשים שתואמו כדי לספר לנו ולהדריך אודותם. ״אל תדברו פוליטיקה״ עם המדריכים השונים. התבקשנו וכיבדנו.
האמנם אפשר להימנע?
100 אופנוענים ( הערכה שלי) ועוד בני זוג זה חתיכת מבצע לוגיסטי לא פשוט להוצאה לפועל. ביום שישי התנועה רגילה ושוצפת וטור אופנועים שכזה, האמור להתנהל כקבוצה , זה מאורע לא פשוט כלל לניהול במיוחד מעבר לקו.
יצאנו מתחנת הדלק ב״שילת״ והפלגנו צפונה לכיוון פדואל, אל ״המרפסת של המדינה״. מזג האוויר מלטף אותנו ב 16 מעלות קרירות , נקיות וחודרות. חצי מדינת ישראל נפרסת אל מתחת ידינו . שמו של המקום מקבל משנה תוקף למראה הנדנה הממוקמת סמוך לפרגולה הענקית. משהו פסטורלי להתנדנד מול מדינת ישראל. 22 ק״מ ממקומנו אל הים בקו אווירי מדגיש את הנגזרות הבטחוניות של רוחב מדינתנו .
פארק הצנירים בקדומים הוא התחנה השנייה. הכבישים מפנקים אותנו בנופים ושמיים העוטפים אותנו כבתוך ציור פריחה מדויק, והאדמה מכה בנו כל סיבוב בריחות אחרים. לוחיות הרישוי ברכבים לבנות ולרגע נדמה כאילו אנחנו רוכבים באלפים השוויצרים ולא ברחבי השומרון. הטופוגרפיה ההררית היא שעושה את ההבדל. הכבישים טןבים ומפותלים דיים כדי לגרום לחיה שבאופנוע להנעים קולה ולנהום אימת שמתאפשר לתת טיפה בגז. עד הפיתול הבא. הרכיבה בקבוצה מכתיבה התנהגות , קצב והתנהלות אחרים מאלו להם אתה רגיל שאתה לבד. הטופוגרפיה ההררית מייצרת נופים , שבמיוחד בתקופה זו של השנה, גורמת לך לנדוד לעברם מהכביש עליו רוכב. בשל המשפט השגור בפי כל שהאופנוע נוסע לאן שהאופנוען מסתכל אני משתדל להמשיך ולהישיר מבט אל עבר האספלט אבל הנופים הציוריים לא נעלמים ומלווים אותי בכל סיבוב. בכל מקום. אנחנו עושים עצירה קלה ומתכבדים לראשונה ( בטיול זה) במרק משובח ומדהים מעשה ידיו של בנצי ברום להתפאר  ובארוחת בוקר קלה מעשה כל אחד ואחת מאיתנו להתפאר. לא שוכח את עוגת התמרים המופלאה של רותי יונה הפך למשהו טבעי וטעים בטיולים. חלק בלתי נפרד.

הר ברכה הוא אחד המקומות הבאמת מרשימים באזור. גם כבישי ההגעה אליו גורמים לך עונג ולו היה אפשר לצלם אותנו בתוך הקסדות הייתם רואים את כל החיוכים מרוחים על פני ובתוך הריפודים. הדבר היחיד שיורד בעוד אנחנו מטפסים מעלה לגובה 940 מטר הוא מד הטמפרטורה באופנוע. איננו זקוקים לו. אנחנו מרגישים אותה , את הטמפרטורה , חודרת לתוכנו בינות לבגדים הטרמיים לגופנו.
במצפה יוסף אנחנו שומעים סקירה מקצין ממשל סא"ל בהג'ת מרעי, כשהעיר שכם הענקית משתרעת למרגלותינו . הסקירה מפורטת , מלמדת ומחכימה. כשהוא מדבר על הכלכלה ועל הכנאפה הטובה בעולם המיוצרת בשכם נחמץ ליבי ואני מתמלא קנאה. האם אינני יודע עדיין טעמה של כנאפה אמיתית ? אווופ.
מצפה שלושת הימים נמצא על הפסגה הגבוהה ביותר ( 840) ברכס הגדעונים והרכיבה אליו דרך הישוב איתמר. והאגדה מספרת על ימים מיוחדים בהם ניתן לראות את שלושת הימים – תיכון מלח וכנרת. היום האגדה לא הייתה אבל הרוח הקרה כן. הנוף משכר ומשקר. הבטחתי לא פוליטיקה אבל אי אפשר להימנע ממנה לחלוטין כשאתה רוכב בתוך הנופים האלו ותוהה.

קבר יוסף

הר כביר (בערבית הר בילאל) הוא גוש הררי גדול המתנשא לגובה 792 מטר
על פי המסורת בבוא אברהם אל שכם ואלון מורה קיבל את ההבטחה על ארץ ישראל: "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. וַיֵּרָא ה' אֶל-אַבְרָם וַיֹּאמֶר: לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת…" (ספר בראשית, פרק י"ב, פסוקים ו'-ז') העלייה אליו מתוך הישוב אלון מורא וזה בעצם היעד האחרון שלנו.
אין ספק שזה היה אחד המאתגרים לוגיסטית. מעניין. הצדיק את המאמץ שהושקע. חבל ארץ מהמם. תקופה של פריחה, ראש חודש ניסן, הצבעים הריחות והמראות סביב כאילו מוקמו שם עבורנו.
יום שישי מושלם.

תודה ענקית שלוחה לכל העוסקים במלאכה , לאלו שאכפת מהם ועושים מעשה, תורמים, מתעקשים ודואגים לנו הרוכבים שלא נתאמץ יתר על המידה. תודה רבה אליקו על מי ומה ואיך. לא ברור מאליו. תודה לשלושת הכתומים האמיצים הדואגים שאיש לא ייעלם מהעדר. תודה רבה ז׳אק ( החובש) שעצם היותו משרה עלינו ביטחון ובטיחות. תודה לכל מי שעשה וטרח במרק ירקות שורש משובח ורולדת תמרים מצוינת. ולנו. כולנו. שניסע בשלום ונחזור בשלום.

רונן אלמוג,יואל פינקל ואריה לרר צוות המקצועים שדואג לכך שכולם יוצאים וחוזרים בשלום

מבט על העיר שכם ממצפה יוסף בהר גריזים -צולם ע"י דורון בן שמעון

איל ברנדט כתב :

יש בה ברכיבה על האופנוע מעבר לקו הירוק סממן הרפתקני משהו ותחושה של חופש ויכולת לשבור גבולות הכאוס והשנאה. עם העליה בגובה ממישור החוף ל 300-400 מטר של היישוב פדואל כבר חשתי את האויר הצח, נקי מרעלים ועשיר בחמצן שנכנס וכבש את הריאות והסינוסים ורוקן את הראש ממחשבות מכבידות. התצפית מהמרפסת של המדינה כבר הכניסה ל- מוד, של טיול והפריחה שמסביב הזכירה כמה חסר הצבע הזה בכרך העצום שבין נתניה לאשקלון שנפרש תחתינו במטווח יד. המשך הרכיבה והביקור בפארק הצנירים בקדומים והכניסה דרך חווארה להר ברכה, כבר המחישו כמה פער יש בין מה שהוא יהודי ומה שהוא ערבי. הפער עצום ואי אפשר להתבלבל בריחות, המראות, הלבוש, הבתים, הרחובות, הכבישים . עליה מרהיבה להר גריזים ותצפית על שכם, העיר השניה בגודלה בשטחי איו״ש הפרושה תחתינו והכפרים ומחנות הפליטים שסביב לה ממחישה כמה נתק יש בין מה שאנחנו מוזנים מהחדשות, ומהמציאות שגוברת כל דימיון. מפעל גלידות יוקרתי ומפעלי עץ עתירי ידע מחד, ומחנה פליטים עם אלפי מובטלים, גרעיני טרור פוטנציאלי, ובתווך כיפתו הלבנה של מקום הריגתו של החייל הישראלי מדחאת יוסוף ז״ל שהכתים בדמו את קוד הרעות הצה״לי.
מסביב על הר גריזים כ 350 שומרונים , מחצית מכמות השומרונים שנותרה בעולם מייצרים את הטחינה הטעימה מכולם. שריד לתרבות גדולה של כמיליון איש שנרדפו מאז ימי הביזנטיים ורק השחקנית הידועה סופי צדקה עוד מותירה אותם אצלנו הישראלים איפשהו בתודעה.
המשך רכיבה מסביב לבקעת שכם ועליה לאיתמר וגבעות עולם, תצפית שלושת הימים ומשם לאלון מורה עם טיפוס בשביל להר כביר.
סיבוב שישי שמסתיים בארבע בבית עם הידיעה על פיגוע הדריסה במבוא דותן עם פציעתם של שניים ורציחתם של סרן זיו דאוס בן 21 מאזור וסמל נתנאל קהלני בן 20 ממושב אליקים.
היום בבוקר אמרה לי ביתי אמבר שהם מגדוד קדם, הגדוד בו הינה משרתת בימים אלה ממש.
יהא זכרם ברוך .

המרפסת של המדינה

דורון בן שמעון כתב :

היום יצאנו לחבל ארץ שלרובינו נמצא מעבר להררי החושך.
מאד דומה לגליל התחתון אבל כאן הזמן קפא מלכת…….כביש פתלתל שמימין ומשמל כפרים ערביים של פעם, בלי צימר וגינת ירק ורק חמור ולפעמים סוס מקשתים את הדרך.
מעל 90 אופנועים כמו זברות מלאו את הדרכים והמקומיים עמדו עם חיוך ונופנפו בידים לשלום

לצפיה באלבום התמונות של אפי גואטה לחץ כאן