סיכום טיול לכביש עשר האגדי (טיול שני )
אני לא איש דתי אבל תמיד האמנתי שיש יד מכוונת בכל הבאלגן הזה שנקרא חיים ובמהלך חיי היד המכוונת הזאת הפגישה אותי עם לא מעט אנשים מדהימים.אתמול רכב לצידי אחד מהם,אל"מ גיא ביטון מח"ט הגזרה בה ביקרנו אתמול.איש צנוע ו"מלח הארץ" פשוטו כמשמעו . הוא בטח לא יאהב את מה שאני כותב עליו ברגעים אלו ,אבל דברים מסויימים חייבים להיות מושמעים גם על אנשים צנועים.
כשביקשתי מאיל ברנדט רכז טיולי שישי לארגן טיול לכביש 10,זה לא היה ברור שנקבל אישור להכניס אופנועים לציר כביש 10.איל חזר אלי עם תשובה חיובית תוך זמן קצר ומהשיחות שניהלתי עם אל"מ ביטון הבנתי את החששות שליוו את ההחלטה שלו ,האם לאשר את כניסתנו לציר.בסופו של יום אושרה כניסתם של למעלה מ 80 אופנועים לגזרה והמפגש שלנו עם חיילי הגזרה שלווה בצורה יוצאת מן הכלל ע"י הסמח"ט סא"ל וואחיד ,הותיר את כולנו נרגשים ונפעמים מפעילות חיילי הגזרה .הריגוש הוליד מחווה והחלטה לרכוש מעילי פליז לכל חיילי גדוד "הקרקל" הפועלים בגזרה.תוך זמן קצר נאסף הסכום הדרוש והמעילים נרכשו ובתאום של האגודה למען החייל הועברו לחיילי היחידה.בטכס במפקדת הגדוד אליו הוזמנו נציגי המועדון (איל ברנדט,מור טחן ואנכי)הקפידו לציין המח"ט ביטון והמג"ד פרידמן את חשיבות הקשר בין אזרחי המדינה לצה"ל ולחיילים בפרט ."לא מדובר על מחסור בצה"ל " אמר המח"ט ,אלא על חיבוק מחמם תרתי משמע. רגע לפני שעזבנו ,השארנו לרגע את הדרגות (שלו) בצד והזמנתי את גיא ( שעד לפני רגע היה המח"ט )רוכב האופנוע להצטרף לטיול של מועדון האופנועים הישראלי למעלה העקרבים.
החיבור נוצר ובמהלך הטיול ולאחר שנוכח לראות את אופן הרכיבה ומבנה הקבוצה ,נעתר המח"ט לבקשתי ואישר טיול אופנועים נוסף ל"כביש עשר האגדי".למרות האמון ברוכבים ובעיקר משיקולי בטיחות וביטחון הוגבל מספר המשתתפים גם הפעם אבל לא העלנו בדעתנו ששוב נגיע למצב בו אצטרך לסגור את ההרשמה.הגיע יום שישי ואני מתוח עד אין קץ,מאמין ברוכבים שלי ועדיין מדובר על 150 אופנועים וכמאתיים אנשים ,רוכבים צעירים ולא מעט מבוגרים,רוכבים בודדים וכאלה עם מורכבות או מורכבים,צפוניים שמעדיפים ללון באזור מצפה רמון ואחרים שלפניהם רכיבה של 500 ק"מ ביום אחד.לוגיסטיקה לא פשוטה שעוסקת בתדלוק,מרשלים,מאספים חובשים וכרב חילוץ.
אני עוצר לרגע את סיכום הטיול ורוצה לכתוב על נושא "רישום מוקדם" לטיולי מועדון האופנועים הישראלי באמצעות מייל .היום אני יכול לכתוב בצורה החלטית שהשיטה יעילה,נוחה ומעידה על ארגון רציני שפועל בצורה מאורגנת להפליא,גם אם היא נראית כטירחה לחלק מהרוכבים.התוצאה : מי שמגיע הוא חבר בארגון ומי שלא בתוקף יודע שהתנאי להשתתפותו הוא חידוש חברות לפני או ביום הטיול .לכל אחד יש שם ופנים ולכולם יש מחוייבות וזיקה לקבוצה ולמארגנים .חשוב לציין שבעקבות ההרשמה המוקדמת ,לא היתה חריגה ממספר המשתתפים שאושר לנו והיה ניתן להערך בצורה יעילה בכל הקשור לניהול טיול רב משתתפים .
חזרה לטיול,שבת בבוקר השעה 05.00 ואני מתעורר ומתחיל את ההתארגנות.זוכר את הקור שליווה את הרכיבה הקודמת לכביש 10 ומתלבש בהתאם ,שכבה ועוד אחת עד כדי סירבול אמיתי.יורד למטה ומוריד את הכיסוי מ"הזקן" .הוא זקן אבל כוחו במותניו ולאחר מתיחת הפנים שעבר יום קודם הוא גם נראה טוב מאד. מוציא מהמחסן את התיקים עם חולצות המועדון לבזאר המתוכנן ,מעדכן רשימות של הרגע האחרון ,מכוון את המוסיקה בקסדה וממתין לרכב של שולה ומיקי ליבזון שהתארחו אצלנו .הם מצטרפים לטיול ואמונים על הובלת הציוד ומירי רעייתי מצטרפת אליהם .אנו יוצאים לדרך,הם ברכב ואני על האופנוע ומגלה תוך רגע את עוצמת הקור העז שמקפיא את כפות ידי ואת פניי. לאחרה רכיבה קצרה על 431 אני עוצר בתחנת הדלק בכביש 6 .עוטה מסכה על פניי ,מחליף את הכפפות לחורפיות יותר ושועט לכיוון בית קמה.
בבית קמה אני לא לבד,דייקנות יתר מביאה חלק מהרוכבים לפני הזמן,אני מקים עמדת הרשמה ותוך זמן קצר ובסיוע של קובי רוטמן וליאור מאירי ההרשמה תופסת תאוצה.במקביל נפתח הבזאר ואת העמדה הזאת מנהלים מירי רעייתי בסיוע צמוד של לאה ואלי ירקוני,יעילות לשמה.מגיעה השעה .,את שרביט הרישום והגבייה אני מעביר לדורון רווה ומתפנה לתדרוך בטיחות ומנהלות.הרחבה מולי מוצפת עשרות רוכבים ואופנועים ,ממונים מרשלים ומאספים ויוצאים לדרך.
המחשבה ששעה תשע תהיה יותר חמימה מתבררת כאשליה והקור מתגבר ככל שאנו עולים ומתקרבים למצפה רמון,הקור פשוט קשה מנשוא .בסדר מופתי ללא יד מכוונת (כל רוכב יודע מראש לאיזה תחנת דלק הוא אמור להגיע)הקבוצה נחלקת לשלוש תחנות דלק ותוך זמן קצר כולם(כולל הצפוניים שלנו באזור מצפה רמון )מתכנסים בצומת הרוחות לפני היציאה לכביש 10 .
גיא (המח"ט)שהיה כאחד הרוכבים עד מצפה רמון הופך למוביל וטור האופנועים הכמעט אין סופי יוצא לכיוון הר חריף. בקטע מסויים בכביש מצטרף להובלה גיפ צבאי ,הכל מתוקתק כאילו מדובר על מבצע צבאי ואז אני נזכר מי מוביל את הקבוצה כעת ומבין שבשלב זה הטיול מתנהל כבר כמו מבצע צבאי .עוברים את המחסום בהר חריף ועוצרים כדי לצמצם רווחים ולצאת כדבוקה אחת.אני מרענן את הוראות הבטיחות והרכיבה בגזרה ומתעדכן שיש אופנוע אחד עם תקלה.משאיר מרשל במחסום ואנו ממשיכים ליעד הראשון ואת המח"ט המוביל מקבל המג"ד בהצדעה.מחזה סוריאליסטי משהו ,מג"ד במדים מצדיע למח"ט בחליפת רכיבה וככל הנראה ללבוש אין השפעה על השגרה .
מגיעים למפקדת החטיבה ואני לא מופתע לגלות ש"בוסתן שגיא" ערוך ומוכן לקראתנו.שולחנות עם מפות,כיבוד קל ושתיה קלה על השולחנות ומיחמים ועמדת קפה ערוכה.השעה 12.00 בדיוק ואנו עומדים בלו"ז ברמה מטכלית.כאן מסיימים את המנהלות ומכאן המח"ט לוקח פיקוד ,יוצאים לתצפית ראשונה , אל"מ גיא (רוכב אבל בד"כ מח"ט) נותן לנו סקירה על האזור ,היסטוריה,בניית הגדר וציונות על קצה המזלג.בכל נקודה שעוצרים טור האופנועים מדהים ותופס נפח בנוף הצהוב.מסובבים את הכלים על צירם ועולים חזרה לכיוון הר חריף.חולפים שוב בסמוך למפקדת החטיבה ,נפרדים מהחיילים ומגיעים ליעד הבא.כאן כבר המח"ט מקבל סיוע מהמג"ד והתחושה היא שהביטחון השוטף והריבונות שלנו כמדינה נתונים בידיים טובות ומקצועיות.
חולפים על פני תצפית "קדש ברנע" ולמרות שזאת פעם שניה שאני רוכב כאן תוך זמן קצר ,אני נפעם מהנופים ומהעוצמה של הטבע,הכביש מפותל וטור האופנועים שמשתרך לאורך שני ק"מ מתחבר באופן מוזר לנוף המדברי .מגיעים למחסום הפתוח שמוביל לעזוז (המשך הרכיבה על כביש 10 עד היציאה לניצנה לא מקבל את אישור המח"ט של הגזרה הצפונית ואנו שוב על דרך כוכר כבושה שחולפת על פני עזוז לכיוון ניצנה וחזרה "ארצה".
גיחה קצרה להר קרן ואני נפרד מגיא ביטון ,שם בגזרה אל"מ ומח"ט וכאן כבר רוכב מן השורה.הוא ממהר הביתה כי את מה שנותר מהשבת הוא רוצה להקדיש למשפחה.אני מתנצל משפחת ביטון היקרה שלקחנו את אבא גיא ל"יום עבודה" נוסף בגזרה.
זהו הסתיים לו הסיכום וברצוני להודות שוב מקרב לב לאל"מ גיא ביטון ,לסא"ל פרידמן לחיילי צה"ל המשרתים בגזרה.
תודה לאיל ברנדט שסייע בהובלה.ליעקב אברהם,אלי ירקוני וזיו פרידמן על האיסוף.לז'ק סודאי החובש.למרשלים שמילאו תפקידם כהלכה ולכל עשרות הרוכבים שפעלו על פי ההנחיות בצורה בלתי רגילה והפכו את משימות הארגון וההובלה לברות ביצוע.
תודה מיוחדת לאילון וחב' אופנוגרר שמלווה את טיולי מועדון האופנועים בכל רחבי המדינה.
שלכם תמיד
אליקו אלג'ם יו"ר מועדון האופנועים הישראלי
אלבום התמונות של מושיק קובי פתוח לצפייה גם לנטולי פייסבוק כאן וכנ"ל האלבום של נחמיה חרש כאן
