מבחן דרכים "ארוך טווח" או "חולה בוקסר "

"חולה בוקסר"

 

עוזב את הקסאטומים

לפני 14 שנים בשנת 2001 קיבלתי החלטה ,עזבתי את האופנועים בתצורת הקאסטום,נכנסתי לחב' "קמור" ורכשתי את ה BMW הראשון שלי R 1150 RT .לא היה קיים אז מושג של רכיבת מבחן ונדמה לי שאפילו לא היה אופנוע כזה בתצוגה.ראיתי אחד כזה אצל אחד מהחברים ,נדלקתי וקניתי .המנוע הוא מנוע בוקסר,מערכת הנעה היא עם גל הינע ,הבלמים עם ABS, ההיגוי עם "טללבר" ,המשקף חשמלי,המושבים ותנוחת הישיבה מעולים,מערכת שמע אינטגראלית ובכלל אופנוע עם טכנולוגיית על בהשוואה למה שהכרתי עד אז והוא היווה קפיצת דרך משמעותית עבורי.

 

4 וחצי שנים ו 50 אלף ק"מ על הRT  הכסוף שלי ואני הייתי בפסגת העולם.טיולים אין סוף ברחבי הארץ ואפילו טיולים שעשיתי בחו"ל ,עשיתי עם בימר כזה או אחר.

מעברים באלפים 2004

טיול אופנועים לפירינאים בספרד 2011

אבל אז גיליתי את השבילים,בתחילה עם רכב 4X4 ואט אט הרכיבה בשטח קרצה לי וכבשה  אותי לחלוטין .כאן כבר התקדמנו ורכיבת מבחן על ה GS החדש חיברה אותי לחלוטין לאופנוע אחר לחלוטין,אמנם "בוקסר" אבל דו"ש של ממש  וה RT הכסוף מפנה את מקומו לבוקסר חדש  ה R 1200 GS .

 

שמונה שנים הוא איתי,בכביש ובשביל,בחורף ובקיץ,נופל וקם ואני יחד איתו עד שהפכנו למקשה אחת של אדם ומכונה.רוכבים לעיתים  עם מועדון BMWGSIL ובעיקר בטיולי השבילים של מועדון האופנועים הישראלי,יורדים לאילת ועולים לרמה וכמעט אין כביש ושביל שלא חצינו יחד.מוספים מגן גחון ועוד חלק שטורטק פיתחו ואפילו את המצמד מחליפים לאחד כזה מיוחד ,קרמי שמו.

אבל הגעגוע ל RT  עדיין קיים ולא מרפה ואני נכנס לרשימת המתנה של מוכרים בפוטנציה וממש לא מבין מדוע צריך להמתין לאופנוע עד שמישהו אחר יחליט שעבורו זה זהו. עוברים להם שמונה שנים ושוב נכנס לחיי RT.הפעם הוא אינו חדש (רק כדי שה GS גם ישאר איתי)  והוא נולד ב 2007 .הוא לא כל כך מבריק ואפילו קצת סרוט,אבל מיד כשראיתיו ידעתי שהוא יהיה שלי.

לאחר שבועיים בבעלותי הוא נכנס לשטח המפעל מתחת למשרד שלי ומיד מפורק לחלקים,טיפול מכני כולל הכל וגם אחד קוסמטי מעמיק.צובעים את הארגז בצבע הגוף ועוד כמה תיקונים שדורשים נגיעה של צבעי,מחליפים צמיגים למוברחים ביותר,מרפדים ומחדשים את המושבים ,מחליפים חזרה לאגזוז המקורי,אוספים הכל  ומרכיבים חזרה לאופנוע של ממש.זהו אופנוע מיוחד עם תוספת של בולמי ohlins ומערכת למניעת החלקה והרכיבה הראשונה שלי עליו היא בהחלט רכיבת כביש שונה מרכיבת כביש על ה GS.אני לא איש של קיצון באף תחום ובטח לא ברכיבה על אופנוע ,אבל האופנוע הזה פשוט נולד להיות איתי בכביש ועם הצמיגים הנכונים אני בהחלט מרגיש שזהו האופנוע שאני רוצה לרכוב עליו ,לבד ובזוג.

שנתיים הוא איתי ,הוא מסתדר טוב מאד עם ה GS אחיו הבוגר והם מתחלפים בינהם ע לפי מצב הרוח שלי וסוג הטיולים.אם יש שבילים וכורכר זה ה GS ורק כבישים זה בוודאי ה RT וכך עוברות להם שנתיים של תענוג עד שמזדמנת לי הזדמנות לרכוב על  הRT  החדש עם מנוע בוקסר מקורר מים והכל מתחיל מחדש 🙂

 

14 שנה על בוקסר וכדי לחסוך מהמלינים תגובות כאלה ואחרות, מגיע גילוי  נאות – אני בהחלט לא אוביקטיבי. אני מחובר למנוע ,מחובר לרעש שלו  ומחובר לתנוחת הישיבה .תוסיפו לזה מכונה מדהימה וכל מה שנותר לעשות זה פשוט לצאת לרכיבה.

לצאת לרכיבה אמרתי? זה כבר לא כל כך פשוט,אי אפשר רק לשבת להניע ולרכוב.המכונה הזאת דורשת קורס מזורז שנראה ונשמע כמו שיעור באווירונאוטיקה מתקדמת והתמצאות בנבכי המערכות האלקטרוניות שלה כלל לא פשוטה.חלק כבר מוכר,חלק נלמד לפני הרכיבה ואת השאר נלמד כבר במהלך הרכיבה.

יוצאים לדרך ומיד אני יודע שזהו אופנוע שעלול סבך אותי בעתיד,כי עבורי הוא פשוט מושלם.גם ברור לי מעל כל ספק שהפוסט הזה יגרום לוויכוח השיגרתי  ובלתי נגמר שנושאו יהיה : איזה אופנוע הוא הטוב ביותר ? כיוון שמרכיב עיקרי בקבלת ההחלטות לגבי רכישת אופנוע הוא אמוציונלי,אני מניח שהוויכוח הזה גם לא יסתיים לעולם.

נשוב לענייננו,יש בו כמעט הכל וכיוון שאנני מומחה בתחום בחינת אופנועים ,לא אכנס לנתונים טכניים לא מעניינים כמו : הספק,מומנט,יחסי העברה ועוד פרטים "משעממים". אז מה כן יש לו :

מנוע חזק עם גמישות אין סופית וכבר ציינתי שממש לא מעניינת אותי המהירות המירבית.

הגיר עם מצמד רטוב ומחליק והחלפת ההילוכים מעבר להילוך ראשון שנעשית ללא שימוש במצמד (קיווקשיפטר).זאת מערכת מדהימה שהתחברתי אליה בהמשך גם ברכיבה על האדוונצ'ר והופכת את החלפת ההילוכים למשחק מהנה.

נוחות לרוכב ולמורכבת ברמה של כורסאות סלון עם אפשרות חימום וגם לידיות,הגנת  מעולה בפני רוחות עם מגן רוח חשמלי מתכוונן שגם זוכר באיזה מצב היה לפני ואחרי פתיחת הסוויץ. ,תכולת תאי מטען מדהימה עם שליטה חשמלית על הנעילה, מיכל דלק בעל קיבולת מכובדת ומערכת שמע,מידע ובידור שמצויות רק ברכבי יוקרה.תוסיפו לזה את ה ABS ,את בקרת המשיכה,את בקרת השיוט,GPS מובנה,את מד לחץ האוויר,את בורר שלושה מצבי רכיבה ואת מערכת התאורה המעולה של האופנוע ותקבלו מכונה דו גלגלית מהטובות שייוצרו אי פעם .

לא אהבתי את מפסק האיתות היחיד(התרגלתי לשני מפסקים בכל צד אחד),המראות הבנויות בגוף האופנוע שאינן מאפשרות ראיה טובה לאחור ואת הרעש המתכתי החזק ששמעתי בעת שילוב ההילוך הראשון  וכמובן את המחיר שמוצמד לאופנוע.

רכיבת המבחן על ה RT הגיעה לאחר רכיבה ממושכת של 2,400 ק"מ על BMW   GT 1600  בטיול אופנועים במרכז אירופה ב 2014 . הרכיבה על ה GT גרמה אצלי לבילבול קל. האופנוע אכן מרשים עם מנוע  שנחשב ונשמע כיצירת אומנות,קצת בעייתי לרוכבים גבוהים שמוצאים את עצמם עם ברכים מקופלות והבחירה שלי היא עדיין הבוקסר המאוזן להפליא והתחושה שהוא מעניק לרוכב עליו.

תוספת קטנה לסיום, רכיבה במהלך הטיול האחרון בחו"ל על ה GS אדוונצ'ר החדש ,טרפה את הקלפים מחדש ועירערה את ההחלטה לגבי החלפת האופנוע בעתיד.

קרדיט לאורנה בק ורבי בדיחי על הצילומים

פורסם בקטגוריה כללי, סיפורי חברים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת על מבחן דרכים "ארוך טווח" או "חולה בוקסר "

  1. מאת אילן מדינה‏:

    אליקו יקר,
    אין חדש תחת השמש… יש את כל האופנועים.. ויש BMW ולא משנה הדגם… זה פשוט עולם אחר…
    על ה F650 הראשון שלי עשיתי למעלה מ 350 אלף ק"מ וזו אכן חוויה שרק רוכבי BMW זוכים לה…
    אשרינו…

    תמשיך להנות ולגרום הנאה..
    אילן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *