סתם טיול ספונטני או " יאללה קום – אליקו מחכה " (דפנה גבע)

זה בדרך כלל מתחיל מהמחשבה שמנוחה מיועדת לאנשים עייפים ושבת מיועדת לטיולים ואז מתחילים לחשוב לאן ועם מי.

את הספונטני האחרון עשינו במסגרת מצומצמת כי לפעמיים צריך קצת שקט בראש והפעם החלטתי לתת פרסום פומבי והספונטניות קשורה רק לעובדה שזהו אינו טיול של מועדון האופנועים הישראלי מן המניין.

העדפתי צפון הארץ וכאן אני תמיד מתייעץ עם זיו פרידמן וגם הפעם זיו זרק המלצה על "תרבת צונם" הידועה בכינוייה "העיר האבודה".מסביב ליעד בניתי מסלול,פרסמתי והמתנתי שיגיע המועד.

יום לפני בודק תחזית והפעם היא קודרת לכיוון החם של הסקלה .מצחיק שרק לפני חודש ביטלנו טיולים בגלל חשש לגשם ובכל זאת מחליט לצאת עם תגבור של מי שתיה קרים/קפואים,חליפת קיץ ואפודית קירור על כל מקרה .

08.30 בגלילות,ממש לא חם ואפילו גשם מתחיל לטפטף עלינו.שרב,חמסין,גשם? העולם השתגע ואנחנו יוצאים לדרך.

כביש 2,מחלף עתלית,עולים לכרמל ולמרות שמדובר בשעת בוקר מאוחרת,הכבישים ריקים לחלוטין ולי יש תחושה שהחזאים "עבדו" על כולם ואנחנו יצאנו נשכרים.

יורדים לנשר ואחרי מחלף יגור וצומת חסידים, אני מחפש את הפנייה החדשה ליער קרית אתא.מוצא את הפניה ובודק את ההמשך,הכל נראה בסדר ואני מסמן לקבוצה לעקוב אחרי.אחרי קטע סלול האספלט נעלם לו (ככל הנראה עבודות הפיתוח של כביש 6 משבשות את הדרך וגם את הזכרון שלי) ואני מוצא את עצמי מוביל טיול ספונטני בשבילים ומקווה שכולם יעברו את דרך הכורכר הכבושה בשלום.

מגיעים ליער ומיד כשאנו עולים חזרה על האספלט אני רואה בזווית העין את המקום בו נעצור לארוחת הבוקר.לא כולם מרוצים מחווית הרכיבה בשטח,זהו מחיר הספונטניות ושטיפה הגונה תסיר את האבק וגם את הטרוניות.

 

גם כאן טיפטוף קליל ואנו ממשיכים,הדרך אותה אנו עוברים מוכרת ובכל זאת יש תחושה של ראשוניות.חולפים על פני הפניה למצפה אבי"ב,משגב,כרמיאל ועולים לכיוון אזור התעשיה תפן,עצירה קצרה להתרעננות וממשיכים למעלות ומשם למעיליא.כאן ממתין לנו זיו פרידמן ומכאן הדרך לא מוכרת למרבית החברים.חוצים את "מעיליא" וחולפים על פני "מצפה הילה" בדרך מדהימה ביופיה.מגיעים לישוב "מנות",חוצים אותו וגם את הישוב הסמוך לו "עבדון" ושוב אנו בדרך נוף סלולה שנחרטת בזכרון ומביאה אותנו עד לפרק גורן להפסקה נוספת ולתצפית על מבצר ה"מונפורט".

כאן אנו פוגשים חברים צפוניים שהגיעו ישירות לפרק גורן ומכאן אנו "נמלטים" בגלל עומס מטיילים ועשן המנגלים שהשתלט על המתחם כולו.

חוזרים לכביש 899 וגם לתנועה שפוייה או יותר נכון ללא תנועה  והיעד הוא "העיר האבודה" .בסמוך ל "אבן מנחם" פונים ימינה לשביל סלול שהופך בהמשך לדרך לא סוללה ומעט מורכבת וכאן לדו"שים יש יתרון ומרוכבי אופנועי הכביש לסוגיהם נדרשת תשומת לב וזהירות.

עוצרים ומכאן הליכה רגלית קצרה ל"חרבת צונם" היא  "העיר האבודה".במקום אייל בוזגלו מעשיר את הידע שלנו על האתר המיוחד והלא מתוייר הזה ומתנהל דיון מעמיק בין החברים בעניין תאריכים וזמנים ואירועים שהתרחשו לפני מאות שנים.

צילום :שמוליק גבע

חוזרים לאופנועים ,עדיין מטפטף והשמים אפורים ושום דבר לא ימנע מאיתנו להגיע ל"סמבוסק הארזים".

מ 899 ל8944 חולפים על פני אלקוש ואז ל89 עד חורפיש לעצירת סמבוסק.

מרגיעים את הרעב וממשיכים והפעם אני בוחר לחזור בכביש 864 דרך פקיעין ,בית ג'אן וראמה שהוא למעשה דרך נוף לא פחות יפה משאר הדרכים בהן עבר הטיול שלנו.

עצירה אחרונה בכביש 6 והביתה.

הסתיים לו טיול ספונטני מוצלח ואני מנצל את ההזדמנות להודות לזיו פרידמן ידידי על הסיוע והתמיכה בכל מה שקשור לטיולי מועדון האופנועים הישראלי,לאייל בוזגלו על ההסברים ב"חרבת צונם",לשמוליק גבע על התמונות  ולכל החברים על חברותא  נעימה.

מפת המסלול כאן

פורסם בקטגוריה ארועים ופעילויות, כללי, סיפורי חברים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *