טיול שישי לילי

קרדיט לתמונה : אבנר שניידר
"סיפור של יום שישי"
יום שישי אחד,אופנוע אחד רוכב אחד (בחלק מהזמן) וחוויות שמעיפות אותך לכל עבר.
09.30 בית עלמין תל רגב (סמוך לחיפה), אזכרה לחבר מועדון האופנועים הישראלי רונן רוזנווסר ז"ל שהלך לעולמו לפני שנה .חבר יקר שנלחם במחלת הסרטן הארורה חזר ורכב בשארית כוחותיו עד לרגע בו שיחרר את אופנוע הקרוסטורר שלו,שיחרור שסימן אולי את נקודת הזמן שבה ניצחה אותו המחלה.
עם זכרו של רונן ופרצופו המחייך משתקף לי במשקף הקסדה,אני ממשיך ברכיבה ליקב לוטם לשבת עם חברי מועדון שהגיעו יחד לאזכרה.
אין לי הרבה זמן לשבת עם החברים מול הנוף שנשקף מהמרפסת ביקב לוטם,מדברים על ההתפתחויות בגבול הצפון וקצת על חוויות ותכנון מסלולי טיולים באירופה ושוב על האופנוע,הפעם לאירוע כפול של חתונה ומסיבת הולדת נכדה בפתח תקווה.מוזר ככל שיהיה ,אבל גם כאן לאופנוע היה תפקיד בחיבור האנושי.
14.30 שיא החום והשמש מאיימת לאייד אותי לתוך האטמוספירה.רכיבה(הפעם קצרה)מגיע הביתה,מקלחת זריזה וצלילה לתוך המיטה שצוננה כהלכה עם שעון מעורר מכוון.
17.30 מתעורר, קפה זריז ,כריכים לדרך וב18.30 יורדים שוב לאופנוע והפעם רעייתי מלווה אותי.מניע את האופנוע ויוצאים למפגש ההתכנסות בכביש 6 עם משתתפי טיול הרגועים הלילי.
גיורא המוביל האלמותי של טיולי הרגועים נעדר הפעם ואני שמשמש מוביל ,מעביר תדרוך מהיר ויחד עם עוד 60 אופנועים אנו רוכבים ליעד הראשון -פרק אגם ירוחם.
החום המעיק ואור השמש מחלפים בחשכה מוחלטת ואוויר קריר.מגיעים לפרק ירוחם,פנסים נדלקים ומיטב הגסטרונומיה האופנועית מונחת על השולחנות ונקודת השיא (עוד לפני המרק של בנצ'י) היא עם פיני פאר שמגיע ישירות לפרק ופורק מארגזי האופנוע מגש קוסקוס ,קערות סלטים וחלה אחת שמטילים צל על האוכל שכבר נמצא על השולחן.
רגע לפני שמתקפלים מגיע אלי בנצי,הוא האיש הגדול עם המרק והלב הרחב ובחיוך המבוייש שלו שואל אותי : מתי אוציא את המרק?
עוד לא בנצ'י,המרק אחר כך,בחולות הצבעוניים!
חוצים את העיירה ירוחם,היתה עיירה רדומה ונותרה כזאת.שורת הוילות שנבנו בשדרה המרכזית בכניסה לעיירה,לא גרמו לה להתעורר ואפילו טור האופנועים שחוצה את העיירה הרדומה לא משנה כאן דבר.
נכנסים למכתש,חשיכה מוחלטת בכביש המפותל ובירידות התלולות ומעבר למצב של "רכיבה מודעת" ברמות הגבוהות ביותר שקיימות.
עוברים את החולות הצבעוניים,המרק של בנצי ימתין כי אין לו מקום עדיין.מולנו טנדר אחד שנעתר להיבהובי הפנס שלי וממתין בצד הדרך,גם הוא (הנהג)לא מורגל לראות כזה מחזה בלילה במדבר.
לקרירות של ירוחם מצטרפת רוח צד עזה של מכתש גדול שמלווה באבק ,משכיבה לי את האופנוע ומאלצת אותי לתמרן מולה בכוח.
פונים ימינה ואחר כך שמאלה ונחשפים לריחות האיומים של מישור רותם,מזכיר במעט את הריחות של רמת חובב שעברנו בדרך לירוחם ואני תוהה איך אפשר לחיות או לעבוד במרומות כאלה.גם כאן נדרש ריכוז מירבי ברכיבה והעיניים מחפשות את ההפתעה שעלולה לצוץ על הכביש ומצידיו.
את הירידה לים המלח נשאיר לטיול אחר,מטפסים לעיר ערד ,כניסה לתדלוק קצר לצרכני הדלק ודקותיים לאחר מכן כובשים בסערה את פרק ירוחם.
דולחנות כמו בפק ירוחם אין ,סלע גדול הופך לשולחן ושני סירי הלחץ של בנצ'י מפורקים מהתיק האחורי שעל האופנוע שלו ,מקולפים מהמגבות שעטפו אותם ושמרו את המרק רותח ותהליך המזיגה מתחיל.
המרק חריף,טעים ורותח ומילוי נוסף של הכוסות מעיד על הצלחתו של בנצ'י להפתיע אותנו שוב.
בין לבין אנו מתוודעים למבקרים נוספים במקום שעושים מאמצים כבירים להראות לנו מי "הבעל בית" כאן ופתאום הסרטונים שעולים מעת לעת בחדשות וברשת,הופכים למציאות.
תם לו טיול לילי,כמה רוכבים יורדים לטבול בים המלח והשאר מתפזרים להם לכל קצוות הארץ.
מהשעה 07.30 בבוקר ועד חצות הליל רכבתי מעל 700 ק"מ על גבו BMW GSA 1250.המותג בארץ ובעולם עובר תהליך בעקבות גילוי בעיה בג'נטים בסדרה ספציפית,שבעקבותיו הרוחות סערו ועדיין סוערות ברשת.אני אישית כנציג הרוכבים, לקחתי חלק בשתי פגישות חשובות עם נציגי היצרן בארץ ואת ההמתנה לתשובות המיוחלות שירגיעו את לקוחות המותג המוטרדים, שילבתי הפעם ברכיבה איטנסיבית על ה GSA 1250 כדי לנסות להבין לאן מועדות פניו של המותג.
אני רוצה להאמין ומקווה שהחברה שייצרה את האופנוע המעולה עליו רכבתי אמש יחד עם נציגה בארץ,ידעו לתת את הפתרונות הנכונים לבעיות שהתעוררו לאחרונה ולא יוותר לקוח אחד שלא קיבל מענה הולם ובטוח.
גילוי נאות : אני בעלים של BMW GSA 1200 ולקוח של המותג מאז שנת 2001.
תודה לכם חברים שהפכתם חושך לאור ועל חברותא מדהימה.
לצוות המאספים יואל ואריק,לז'ק החובש,לבנצי על המרק ולכל מי שהיה איתי בנקודות זמן ומקום שונות לאורך היום כולו.
שלכם באהבה -אליקו אלג'ם