אשת לוט – צילם נחמיה חרש
אימי שתבדל לחיים ארוכים,תמיד משתמשת במשפט "כל עכבה לטובה" ובד"כ כלל המשפט מגיע כדי למנוע אכזבה מביטול אירוע ופחות מסיבות ענייניות וגם אנחנו ביטלנו את הטיול שתוכנן ל 23 לחודש בגלל צפי לגשם והפעם המשפט "כל עכבה לטובה" קלע בול.
באופן כללי סיפור של ביטול או דחיית טיול תמיד גורר איתו תכתובות רבות,חלק מתאים להם התאריך הקודם ,חלק לא וחלק שהתאריך החדש ממש,אבל ממש מתאים להם ולא תמיד יש מקום ,וכך עד שישי מאוחר בלילה בשעה 23.45 נוספו ונגרעו חברים.
יום שבת בבוקר,שמש מסנוורת שלא מצליחה לטשטש את עוצמת הקור שנותר עוד מהלילה הקודם,עולים על האופנוע ובגלל כל שכבות הביגוד שהעמסנו אלינו,ההרגשה הכללית היא של אמודאי שמעמיס עליו משקולות כדי לא לצוף אל פני הים ולמעט צינור האוויר. מפעיל את החימום בידיות,מפעיל את החימום במושב ומירי שיושבת מאחור מפעילה גם היא את החימום אצלה במושב האחורי. אני בד"כ כלל רוכב עם משקף מורם באופנוע ומשקף פתוח בקסדה והפעם לא,הבוקר הכל סגור למעט חריר במשקף למניעת הצטברות אדים.
431 ריק לגמרי וברדיו אני כבר שומע שיש פקקים בדרך לחרמון (בהמשך כבר יודיע שהאתר סגור),איזה מזל שלקחנו כיוון דרומה כי לא היה פשוט להעלות עשרות אופנועים לחרמון ביום כזה.עולה על כביש 1 ,פונה ל"שואבה" ומברך על ההחלטה שהתקבלה לקבוע כאן את המפגש ולא בנקודת המפגש ב"לטרון" שהפכה לעמוסה בימי שבת בבוקר.
08.20 על השעון,זה עשר דקות לפני שעת ההתכנסות ותחנת הדלק והחניה הסמוכה לה כבר מלאות בעשרות אופנועים,דייקנים החברים והמיקום אחלה.הוא יהפוך ככל הנראה לנקודת מפגש קבועה בכל הטיולים שיעדם מזרחה.
כרגיל תדרוך בטיחות והסבר על המסלול מפי גיורא אנגלהרט שתכנן ויוביל את הטיול,נקבעים המאספים ומוזכרות הוראות הבטיחות.לעיתים יש לי תחושה שזאת "חפירה" מיותרת וכולם מכירים את ההנחיות אבל בטיחות לפני הכל גם היא בגדר "חפירה".
המפגש והתדרוך בתחנת הדלק "שואבה" -צולם ע"י מיכאל גילת
חוזרים לכביש 1 ומטפסים לירושלים ,מנהרת הארזים,הגבעה הצרפתית ומתחילים לרדת מזרחה לכיוון ים המלח ויחד עם הירידה מגיעה גם ההפוגה בקור העז.הנה צומת ה"לידו" ואנחנו על כביש 90 כשים המלח שפרוס לצידו והכל כמו מונח לפניך כמו תמונת נוף שמוקרנת לך בתוך הקסדה.
את ההפסקה הראשונה אנו עושים בכניסה לגן לאומי "נחל דוד" הסמוך לקיבוץ עין גדי,לא אין לנו כוונה לטפס במעלה ההר הפעם ,אלא רק ארוחת בוקר עצמאית. כל אחד פורס את המטעמים שהביא עמו והיה כאן הכל מג'חנון ביתי של רונית וחגי והבורקסים של מירי,דרך הקפה המשובח של יהודה בדיחי ועד לעוגה שהביאו משה ביטון ויורם שרייבר. מהמקום הזה אף אחד לא ייצא רעב 🙂
אחרי ארוחה טובה והתחרדנות מעלפת,משילים חלק משכבות הביגוד וממשיכים ליעד הבא ל"אשת לוט".
הצילומים שמלווים את המילים צולמו ע"י אהרון מאיר
חניון נחל דוד (עין גדי)
אני לא מאלה שאוהב להעביר ביקורת על אחרים ובמיוחד לאור העובדה שגם אנחנו כקבוצה או כבודדים בתוך הקבוצה,עושים טעויות לא פעם (משתדלים למזער אבל מודעים לעובדה שגם אצלנו זה עלול לקרות).אבל בקטע הרכיבה מ"נחל דוד" עד לפניה שמאלה לכיוון "אשת לוט",עקפו אותנו מספר פעמים חבורת רוכבים על אופנועים ספורטיביים שלא התחשבו בקבוצת הרוכבים האיטיים שלפניהם וגם לא במכוניות שהגיעו ממולם.חבל שאחוות הרוכבים עליה כולם מדברים,לא מתרחשת במקרים כאלה. לי הייתה תחושה של כאילו "דווקא לכם" ואם לא נכבד אחד את השני כרוכבים,כיצד יכבדו אותנו אחרים?
מגיעים ל"אשת לוט" וכאן גיורא כהרגלו בקודש מעשיר אותנו בקולטורה והיסטוריה תנ"כית על סדום ועמורה וכמובן על סיפורה של אשת לוט.
אשת לוט – צילום פנורמי של קובי קרין
נפרדנו מ"אשת לוט" (להתראות עד הביקור הבא אצלך) ואנחנו שמים פעמינו אל "דרך השלום" ואל תתבלבלו,לא לדרך השלום המוכרת מהשיר שמחברת את דרך איילון לכביש גהה (או כביש 20 לכביש 4),אלא לדרך סלולה שאנו נכנסים אלה סמוך למושב עידן בערבה עד לעין יהב.
בצומת הערבה
יחזקאל שחם
ז'ק סודאי החובש שמלווה אותנו בטיולים
עולים על כביש הערבה ולאחר כברת דרך פונים שמאלה לכיוון מושב עידן ואנו ממש על "דרך השלום",בין החממות הפזורות לצידי הכביש סלול לו כביש ששווה רכיבה בפעם הבאה שתרדו לאילת.אולי יאריך לכם מעט את הדרך,אבל בטוח שתהנו מהשינוי בנוף החדגוני של כביש הערבה.
תצפית על הגבול עם ירדן
ממשיכים לכיוון עין יהב
יואל פינקל ואריה לרר צוות האיסוף הקבוע של טיולי הרגועים,שישי ופסק זמן.
עוצרים לתדלוק ומנוחה קלה בתחנת הדלק עין יהב וכאן גם מקבלים החלטה שלוח הזמנים מאפשר עליה דרך "מעלה העקרבים"
במעלה העקרבים אחד הרוכבים לוקח סיבוב לא נכון ויורד לתעלה.התוצאה היא נזק קל לאופנוע ומכות יבשות לרוכב. מלמד אותנו שתמיד צריך ריכוז מלא ותשומת לב לתוואי הדרך מול מהירות הרכיבה במעלה ההר וככל הנראה הטיפוס בדרך מרובת עקומות מורכבת יותר מהירידה בה.
צילום הסרטון – דני קיי
במעלה העקרבים ,תכירו חבר חדש במועדון איליה פיינגולד
דינה עם ה"רויאל אנפילד" שעמד במשימה בהצלחה רבה 🙂
בסיום הטיפוס של מעלה העקרבים,גיורא מכנס את הקבוצה כדי לצמצם את הפערים שנוצרו בזמן הטיפוס ויחדיו יוצאים לקטע הרכיבה האחרון במשותף – לדימונה .כאן בעצם מסתיים הטיול המשותף וכל אחד ממשיך לדרכו בקצב ובזמן שהוא קובע לעצמו.
אם לטייל בדרום הארץ,יום שמש באמצע החורף זה בדיוק הזמן לעשות זאת !
ברצוני להודות מקרב לב לגיורא אנגלהרט על היכולת שלו לייצר בכל פעם מחדש שילוב של נופים וקולטורה והכל בצניעות ובענווה.
לז'ק סודאי החובש שמלווה אותנו נאמנה טיול אחר טיול ולא משנה היעד או המרחק "כי התפקיד מחייב" .
לאריה לרר וליואל פינקל צוות האיסוף שלנו שעושה עבודה מעולה בטיולי המועדון וגם הפעם "איספו" אותנו בסבלנות ואורך רוח.
לכל המרשלים הנהדרים שעשו עבודה מעולה,לצלמים שמנציחים את החוויות שלנו ומאפשרים לנו לחזור ולחייך גם במהלך השבוע שאחרי ולכל הרוכבים והמורכבות על המשמעת,האחווה והחברותא.
ועד הטיול הבא להתראות מגיורא וממני
